"לקרוא ליקב שלי בשמי זו פשוט האמת"

כשהייננית והכורמת מיקה רן מנדל החליטה לפני שנה להקים יקב משלה, לבני משפחתה היה ברור שהוא צריך להיקרא על שמה, אבל היא חשה תחילה אי נוחות לגבי זה. "נראה לי נרקיסיסטי לשים את השם שלי על בקבוק יין", נזכרת מיקה, שהשיקה השנה את הבציר הראשון של היקב. היא מצאה עצמה בחיפוש אחר שם, תהליך שבסופו היא הצליחה לשים את עצמה בפרונט: "הבנתי שלקרוא ליקב בשמי, זו כנראה הבחירה הפשוטה והנכונה ביותר, זאת פשוט האמת".

יזמות היא חלק מהעניין מיקה רן מנדל בכרם שברמת הגולן | צילום: נעמי אדר־הופמן מתוך פרויקט "יוצרת יין" של "השזרה"

וכמה טוב שכך. יקב מיקה הוא "One Woman Show". מיקה, שעבדה לפני כן ככורמת ביקב פלטר, מובילה היום את כל תהליך ייצור היין ביקב שלה, הממוקם ביישוב נטור שבדרום רמת הגולן – מגידול הכרמים, דרך התהליך היינני ועד השיווק והמכירה של היין. הבציר הראשון שלה, 2021 , הניב כ־10 אלף קבוקים. מחצית מהם, הלבנים, כבר מבוקבקים ומוכנים לשתייה – סוביניון בלאן רוסאן, רוזה, גוורצטרמינר, ריזלינג ושרדונה.

"כייננית שהיא קודם כל כורמת, אני מתמקדת בחומר הגלם", מתארת מיקה את הקו היינני שלה. "הרבה ייננים מתחילים את דרכם המקצועית ביקב. אני עשיתי תהליך הפוך, שהקנה לי הרבה ביטחון ואני מברכת על כך. הלכתי מאות דונמים, זכיתי לעבוד עם הרבה זנים ונחשפתי לתנאי גידול שונים. מתוך ההיכרות הזאת אני מנסה להביא אל הבקבוק את האופי של זן הענבים והחלקה". טעימת היין מגלה שהיא גם מקיימת. הכרמים ממוקמים בגליל, בגולן ובשומרון. מהם היא מפיקה יינות לבנים עם חמיצות טובה ומרעננת, יינות נקיים שנותנים ביטוי לאופי הזני של הענב. גם היינות האדומים שלה בדרך; כולם כעת בחביות והם יישארו בהן לפחות עוד שנה. לדברי מיקה, זהו אחד מהמקרים הבודדים ביקום שבהם היא מוכנה להגיד לגביו שהסבלנות אכן משתלמת.

מיקה רן מנדל: ""כייננית שהיא קודם כל כורמת, אני מתמקדת בחומר הגלם. הרבה ייננים מתחילים את דרכם המקצועית ביקב. אני עשיתי תהליך הפוך, שהקנה לי הרבה ביטחון. הלכתי מאות דונמים, זכיתי לעבוד עם הרבה זנים ונחשפתי לתנאי גידול שונים. מתוך ההיכרות הזאת אני מנסה להביא אל הבקבוק את האופי של זן הענבים והחלקה"

קשה להגיד שלמיקה יש הרבה סבלנות. נראה שיש לה רעב למה שהיא עושה ושהיא לא מבזבזת אף רגע: כבר בשנה הראשונה של היקב היא הספיקה לחקור, לגדל ולבקבק יותר מעשרה זני ענבים שונים, הכניסה את היין שלה לתפריטי היין של מסעדות שף נחשבות והקימה בצמוד ליקב מרכז אירוח הגדוש בסקרני יין – כל אלה מעידים שהיקב שלה הוא לא עוד יקב גראז' חובבני, ושהיא כאן כדי להישאר. מה גם, שדרושה בדיוק דקה אחת של התבוננות בה כשהיא עובדת, כדי להבין שמדובר באישה נחושה: מלהטטת בין עבודה זריזת ידיים בחדר החביות, לקבלת החלטות שקולות לאורך היום ולאירוח חם ונינוח, שגורם לך לרצות לעבור לגולן. מסביבה ילדים, כלבים, קהילה, וניכר שהם העוגן שלה.

לא עוד יקב גראז' חובבני יקב מיקה | צילום: אלומה משולמי

אימא אדמה

האדמה תמיד הייתה ערך מרכזי בחייה של מיקה, שהיו מלאים בשינויים והסתגלויות. היא נולדה ברמות השבים. בילדותה הוריה חזרו בתשובה, נדדו בין הרי ירושלים לגבעות השומרון, ועסקו בחקלאות אורגנית ואקולוגית (הוריה מתגוררים עד היום בשומרון, שם יש להם חווה גדולה וכרם יין בן 250 דונם). בבית הוריה הכרמים תמיד היו חלק מהנוף והיא הרגישה שהם מרחב בטוח. אורח החיים בבית היה דתי, אך לדברי מיקה הוריה תמיד עודדו אותה לחשיבה עצמאית והקשבה ללב. ההקשבה ללב הביאה אותה ב־2006 להקים עם בן זוגה יששכר משק בקר במרכז הגולן. אחרי כעשור, בגיל 34, התעורר בה רצון גדול לצאת לדרך משלה ולעבוד בכרם. היא שמעה שמחפשים כורמת ביקב פלטר, הרימה טלפון ויומיים אחרי כבר התחילה לעבוד בכרמים של היקב בצפון הגולן. החיבור ליין התחיל אמנם בכרם, אך מרגע שהסתיימה עונת הבציר נכנסה מיקה גם לעבודה בתוך היקב, וגילתה את הצד של ייצור היין; "היה לנו קליק מיידי – ליין ולי", היא אומרת, "הימים ביקב היו מתנה מפתיעה ומרגשת. הריח בחדר החביות, המשאבות, המכלים. זה כל מה שרציתי לעשות".

מיקה רן מנדל: "לקחתי איתי לא מעט צידה לדרך מהבית והעולם שגדלתי בו, בחרתי אורח חיים אחר, אבל זה מעולם לא שינה את עוצמת הקשר שלי עם המשפחה והחברים. עם זאת, יש בי כאב על זה שהעולם הדתי ניכס לעצמו את אהבת הארץ ואהבת האדמה. אצלי ההתרחקות מהדת העצימה את החיבור לאדמה, מכיוון שהוא מתקיים בי ללא תיווך וללא תנאי"

וזה אכן מה שהיא עשתה. אלה היו שנים אינטנסיביות, שבהן היא השקיעה את כל כולה בעשייה ובלמידה של עולם היין. במקביל לעבודה, היא למדה ייננות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. בסוף עונת הבציר של 2020 , החליטה מיקה לסיים את תפקידה ביקב פלטר. הלב והילדים קראו לה לחזור למשק ולמשפחה. לקח ליזמת שבה חודש אחד בלבד להבין שהיעד הבא שלה הוא עשיית יין ביקב משלה. "יזמות היא חלק מהעניין; לייצר מוצר, למתג אותו, להביא אותו למדף. אני עומדת מאחורי כל פרט בדבר הזה".

יין נקי, ענוג ופשוט יקב מיקה | צילום: אלומה משולמי

מרגע ההחלטה התחיל מרוץ של כמה חודשים, שכלל גיוס מימון, רכישת ציוד מחו"ל, בניית תוכנית עסקית ובנייה של היקב. מתקן היקב, שתוכנן ונבנה על ידי מיקה ובן זוגה, הוקם בצמוד לבית המשפחה שבמושב נטור, שם הם חיים עם ששת ילדיהם באורח חיים חילוני ופלורליסטי.

"לקחתי איתי לא מעט צידה לדרך מהבית והעולם שגדלתי בו, בחרתי אורח חיים אחר, אבל זה מעולם לא שינה את עוצמת הקשר שלנו עם המשפחה והחברים, ולכן גם היה לי חשוב שהיין שלי יהיה כשר (צהר). עם זאת, יש בי כאב על זה שהעולם הדתי ניכס לעצמו את אהבת הארץ ואהבת האדמה. אצלי ההתרחקות מהדת העצימה את החיבור לאדמה, מכיוון שהוא מתקיים בי ללא תיווך וללא תנאי, ורק מכוח הבחירה והאהבה שלי אליה", אומרת מיקה.

עוד נשים מוכשרות בעולם היין שכדאי להכיר:

מדברות יין: הנשים שמובילות את ענף היין הישראלי

הייננית ליטל עובדיה יוצרת יינות זניים ברמת הגולן 

ומאותה אדמה שהיא כל כך מחוברת אליה, היא מצליחה להפיק יין נקי, ענוג ופשוט טעים. את היינות של מיקה אפשר למצוא במסעדות ומעדניות בארץ (רוטנברג, טאיזו, שפרה ועוד), אבל בשביל החוויה השלמה מומלץ לשים פעמיכם ליקב, שנפתח למבקרים. "אני מאוד משקיעה באירוח ביקב. חשוב לי שהחיבור שלי עם הא.נשים יתחיל מפה, איפה שהכל קורה".

יקב מיקה, ראשון–שישי, 10:00 ־ 17:00, לתיאום ביקור והזמנת יין בהודעת וואטסאפ: 052-3589123