מבשלים לפריזר: רוטב בולונז שילדים אוהבים

יש מצב שלמרות ההיכרות הקצרה שלנו, הבנתם שהפריזר שלי עמוס באוכל ואמצעים להכנת ארוחות מהירות. ככה זה כשיש ימי עבודה שבהם אין שנייה לנשום וצריכים להאכיל פה 3 ילדים גרגרנים. אז כמו שתמיד יהיה לי בפריזר ציר עוף וציר בקר, ככה תמיד יהיו קופסאות של רוטב בולונז מוכן, לימים שאני צריך להגיע למשרד, לימים שאין לי זמן לבשל או סתם לימים שהמקרר ריק.

הגרסה הזאת של בולונז היא הגירסה שהילדים שלי הכי אוהבים בעולם והיא נטולת סלרי ויין, כמו שהבן הצעיר אומר – "אבל אבא, תכין בלי הירוק הזה!". כשאני מכין להילדים את הבולונז אני מחלק אותו למנות בגדלים שונים: מנה משפחתית לחמישה סועדים, מנות אישיות או מנות זוגיות (למרות שגם זוג ילדים מסוגל לסיים מנה של חמישה סועדים).

למתכון בולונז שילדים אוהבים

למי שלא יודע, אני גר בישוב קהילתי בעמק יזרעאל, רחוק מחנויות נוחות שפתוחות 24/7 וכדי לקנות חלב אחרי שהמכולת נסגרת, אני צריך לנסוע 15 דקות עד לסופר הקרוב. לכן המזווה שלי והפריזר די מצויידים ותמיד יהיה לי בפריזר לפחות ק"ג של בשר בקר טחון (מחולק לחבילות של חצי ק"ג), לפחות 6 קופסאות שימורים של עגבניות מרוסקות, כך שתמיד אפשר להכין בולונז או קציצות ברוטב עגבניות. כשאני מכין רוטב בולונז לילדים, אני כבר מכין מק"ג בשר. עם כל התוספות יוצא בסופו של דבר בערך 2.5 ק"ג רוטב – כמות מספיקה ל-3 ארוחות משפחתיות. על מנת שלא הכל יסתיים ביום אחד (מה שבהחלט יכול לקרות), אני מחלק את הרוטב למנות ומקפיא.

כשיש רוטב מוכן במקפיא, הארוחה הבאה היא במרחק רבע שעה בולונז שילדים אוהבים. צילום: טל סורסקי

אבל לפני שניגש לרוטב – טיפ אחד על ההקפאה של הבשר הטחון: כשאני קונה את הבשר אצל הקצב שלי, אני מבקש מהקצב לשים לי את הבשר בתוך שקית ניילון ולא באריזת קלקר או פלסטיק. גם פחות אריזות, אבל את הבשר שבתוך השקית, אני משטח דק ומקפיא את הבשר בצורה זאת. ככה הבשר תופס פחות נפח בהקפאה ואפשר לסדר שכבות על גבי שכבות של בשר, וחשוב יותר – ההפשרה שלו ממש ממש מהירה. פשוט מניחים את הבשר על השיש ותוך חצי שעה עד שעה הבשר מפשיר.

מבקשים מהקצב לארוז את הבשר הטחון בניילון ולא בקלקר וחוסכים מקום בפריזר בשר קפוא מוקפא. צילום: טל סורסקי

את רוטב הבולונז המוכן אני מקפיא במספר כלים בגדלים שונים, כך שאם צריכים מנה רק לשלושת הילדים – יש מנה בגודל המתאים או שאם צריכים מנה לארוחה משפחתית – יש גם מנה בגודל המתאים. גם את הבולונז המוכן שאני מקפיא בתוך שקיות זיפ-לוק, ממש לפני סגירת השקית אני מוציא את כל האויר ומשטח את השקית על מנת שתתפוס פחות מקום בפריזר. אם אני זוכר מראש, גם אותו אני מפשיר על השיש (או לילה מראש במקרר), אבל אם אני נזכר ברגע האחרון – אפשר להפשיג גם במיקרוגל או בסיר עם מים חמימים. לא חייבים להפשיר את הבולונז לגמרי – אפשר לחלץ אותו מהשקית כשהוא חצי קפוא ולהמשיך את החימום בסיר.

לבלוג של טל סורסקי – מה יש לאכול