בחורף יש שפע מסחרר ומגרה של עשבי בר. השימוש בהם נטוע עמוק במטבח המקומי–מסורתי, ואת החוכמה הזאת כדאי לשמר בגלל הטעם הנפלא, הערכים התזונתיים הרבים והעלויות הנמוכות – כל הטוב הזה במנה קלילה שמוכנה תוך כמה דקות. אם נוקטים באמצעי זהירות, זוכים בתוספת טעימה ועשירה בערכים תזונתיים.
החומרים טבלת מידות ומשקלות
למילוי
להגשה (לא חובה)
אופן ההכנה
מכינים את המילוי
1
חולטים עלי סרפד (או תרד) חמש דקות במים רותחים. מסננים, סוחטים היטב וקוצצים. טוחנים פטריות במעבד מזון למרקם פירורי.
2
מערבבים בקערה את הסרפד הקצוץ עם הפטריות, צנוברים, שום, כף משמן הזית, מלח ופלפל שחור.
ממלאים ומטגנים את הפיתות
3
חוצים את הפיתות וממלאים אותן (מוודאים שהן מלאות להתפקע).
4
מחממים את שתי כפות שמן הזית הנותרות במחבת רחבה ומטגנים את הפיתות מעל להבה נמוכה חמש דקות מכל צד, עד שהן נחרכות קלות. לחלופין, מברישים את חלקן חיצוני של הפיתות במעט שמן זית וקולים בטוסטר לחיץ לוהט. מגישים חם בצד סלט עגבניות, טחינה או כל מטבל יוגורט אחר שאוהבים.
המדריך של מיכל חביביאן לטיפול ושימוש בסרפד
רגע, אל תברחו. גם כשאני שמעתי לראשונה שיש אנשים שאוכלים סרפד הייתי בטוחה שמדובר במשוגעים – אבל מתברר שאם נוקטים באמצעי זהירות, זוכים בתוספת טעימה ועשירה בערכים תזונתיים. אז לפני שנתחיל, הנה כמה מילים על שימוש בסרפד: כל הטוב שיש לצמח הזה להציע מסתתר מאחורי מעטה קוצני, שמנסה להעביר לנו מסר שהצמח הזה הוא מחוץ לתחום. ראשית, הסרפד נקטף כשהוא עדיין צעיר ולפני שהוא הופך לקוצני, כך שאפשר ליהנות ממנו כמו שהוא בלי להשתמש באמצעים מיוחדים. כמו בכל מערכת יחסים, אחרי כמה מפגשים שבהם הוא מראה רק את צדדיו היפים והמושכים, מתחילים להופיע קוצים ועמם עקיצות וצריבות. בשלן מיומן יצליח לנטרל את כל אלה ולמצוא מחדש את כל הטוב שגרם לנו להתאהב בו מלכתחילה. אם רוצים לאכול אותו טרי, כדאי לשפשף אותו (בעזרת כפפות או בתוך שקית) או לשטוף אותו תחת מים קרים זורמים. לשימוש בתבשיל, מומלץ להשרות את הסרפד בקערה עם מים רותחים, לסנן אותו מהמים ולהשתמש בעלים לתבשיל וגם במים החמים – לשתייה כחליטה או כציר להכנת מרקים ותבשילים