צמאים לעוד

בועטים במוסכמות: 8 מיזמים שמקדמים תרבות יין צעירה

אוטו יין | צילום: שירן כהן שי
אוטו יין | צילום: שירן כהן שי

הדור הצעיר שותה יותר יין, צורך תוכן איכותי, מתעניין בסיפורים שמאחורי היצרנים ואפילו נרשם ללימודי יין. מיזמי יין קלילים שמקדמים תרבות יין בישראל

1 באוגוסט 2021

תרבות היין בישראל מתפתחת, ואם בעבר היא הייתה שמורה לדור הוותיק, היום כבר ברור שיש יותר ויותר מקום גם לקהל הצעיר. אנשים בשנות ה־20 וה־30 לחייהם פוקדים תדיר את חנויות היין, שנפתחות בארץ כפטריות אחרי הגשם. אך לא את חנויות היין בלבד הם פוקדים; הם שותים יותר יין בבית ומחוץ לו, צורכים תוכן אינפורמטיבי ואיכותי, מתעניינים בסיפורים שמאחורי היצרנים ואפילו נרשמים ללימודי יין.

במאי האחרון התקיים טקס הכרזת הזוכים של "אשכול הזהב", תחרות יין בהפקת סטודיו בן עמי, שבה משתתפים יקבים ישראליים רבים. הטקס השנה עסק בהשפעות הקורונה על ענף היין הישראלי, ואני הוזמנתי להנחות בו פאנל על האופן שבו קירבה המגפה את הצעירים לעולם היין. דיברנו שם על כך ששנת הקורונה פתחה פתח להכניס יין הביתה כמוצר צריכה בסיסי, וגם לצאת לבקר ביקבים כבילוי outdoor סטנדרטי. המציאות הזאת קירבה הרבה צעירים לעולם היין דרך החיבור הקולינרי או החיבור לחיק הטבע. סיכמתי את הפאנל בכך שהמרכיב הנוסף והחשוב, שצריך לקרות כדי להמשיך במגמה, הוא האופן שבו יפנו אנשי ונשות היין לקהל הצעיר; יתייחסו אליהם כקהל יעד רלוונטי, יבינו את המוטיבציה שלהם, ידברו אליהם בגובה העיניים ויתאימו להם תכנים. הנה כמה מיזמים מקומיים שכבר עושים את זה – מקדמים תרבות יין צעירה ומטפחים כאן את הדור הצמא הבא.

מנגישים יין ברחבי הארץ אוטו יין | צילום: רותם רוזמן יפת
מנגישים יין ברחבי הארץ אוטו יין | צילום: רותם רוזמן יפת

1. אוטו יין

מי? יעלי קינן ואלירן חפץ הם בני זוג שהתחילו את דרכם המשותפת בכפר נוער, שבו עבדו בשנת 2016 . משם המשיכה יעלי ליקב טוליפ, שבו נחשפה באופן מקצועי לעולם היין, וב־ 2018 נסעו בני הזוג לטייל באירופה עם קרוואן ישן, שאיתו התגלגלו ממדינה למדינה (מצרפת ואיטליה אל מזרח אירופה והבלקן), כאשר יין והסיפורים שמאחוריו היו חלק חווייתי בכל אחד מהמקומות האלה. "משהו בשילוב בין התנועה, ההתגלגלות ממקום למקום, ובין היין קָסַם לנו. הרגשנו את החופש בעצמות, ונולד אצלנו הרעיון לספק לעוד אנשים את חוויית החופש של תנועה ויין", נזכרת יעלי. "כשחזרנו לארץ התחתנו בחתונת פוד טראקס מטורפת והרעיון של אוטו יין כבר הבשיל אצלנו בלב".

יעל ואלירן, אוטו יין: "יין הוא כבר לא משהו ששייך (רק) לשכבה סוציו־אקונומית או שכבת גיל מסוימות; יין הוא תרבות, הוא חיים, הוא סיפור. זה מגניב וזה שייך לכולנו"

מה הם עושים? בר יין צבעוני ושמח על גלגלים, שנע משטח פתוח אחד לאחר. הדגש הוא על יצרנים מקומיים, בשילוב מעט יינות יבוא. כל יין שנכנס לאוטו נבחר בקפידה, מתוך הבנה שהחיבור ליין קשור גם ביכולת לספראת הסיפור שלו ולהביא את האנשים שמאחורי היין לפרונט. כשהתחילה הקורונה, מצאו את עצמם יעלי ואלירן ממציאים מוצרים חדשים ומחפשים דרכים יצירתיות לזוז, לשתות ולדבר יין – והיום אוטו יין הוא קצת מכל דבר: בר וחנות יין ניידת, יצרן תוכן, מוביל סיורי יקבים וגם מפיק אירועי חברה ואירועים פרטיים.

איך הם תורמים לתרבות היין? השניים חרטו על דגלם קידום תרבות יין צעירה וקלילה. "יין הוא כבר לא משהו ששייך (רק) לשכבה סוציו־אקונומית או שכבת גיל מסוימות; יין הוא תרבות, הוא חיים, הוא סיפור. זה מגניב וזה שייך לכולנו", אומרים יעלי ואלירן. "הנגשת היין מבחינתנו היא להגיע לכל הארץ, לפתוח פופ־אפים ביישובים שונים ולא להישאר במקום אחד". לצד התנועה, הם מקפידים להישאר נגישים במחירים ולבחור עבור הלקוחות שלהם מגוון רחב של יינות, כדי שכל אחת ואחד יוכלו למצוא את החיבור שלהם ליינות שבתפריט. דרך אוטו יין הם מצליחים להחיות תרבות יין צבעונית ומשמחת, שמזמנת לאנשים מכל הארץ היכרות מסוג אחר עם עולם היין.
 winetruckisrael

מחברות בין יין לרגש לי הופמן אגיב (משמאל) ושירה גרנות, "פיות הייין" | צילום: טל אלקבס ויינברום
מחברות בין יין לרגש לי הופמן אגיב (משמאל) ושירה גרנות, "פיות הייין" | צילום: טל אלקבס ויינברום

מצפון עד דרום: ברי היין הטובים בישראל

2. פיות היין

מי? לי הופמן אגיב ושירה גרנות חברו זו לזו בתחילת 2020 והקימו עסק משותף של חוויות יין. לי הייתה יועצת יין ומכירות בחברת IBBLS וסומליה במסעדת מסה, והיא בוגרת לימודי רמה 3 של WSET ומרצה ללימודי רמה 2. שירה הייתה שותפה בבר היין Wine Story ועיתונאית יין והקימה חברה לתיירות יין. על אף ניסיונן העשיר בענף, הן בחרו שלא להציג עצמן כ"מומחיות יין" (הגדרה שנראתה להן רצינית מדי), אלא להתהדר דווקא בפיזור אבקת פיות. "אנחנו לוקחות את המקצוע ברצינות, אבל את עצמנו פחות", אומרות שירה ולי. "כמו שיש פיות שיניים לילדים – יש פיות יין לגדולים. באנו לשחק".

מה הן עושות? מגרש המשחקים של הפיות הוא רחב. אחד מהפרויקטים הבולטים שלהן הוא מארזי יין בהתאמה אישית, שאותם הן בונות לפי וייב, טעם ותקציב ושולחות עד לבית הלקוחות. בנוסף, הן מקיימות סדנאות לקהל פרטי ולעסקים, שמחברות בין יין לרגש בדגש על גילוי הטעם האישי. לפני שנה וחצי הן יצרו עם הבסקולה (קרקס אורבני ובית להופעות בתל אביב) את ReFeeling Wine, מופע שנתן ביטוי ליין על ידי מוזיקה, רגש ומופע קרקס ייחודי, שהותאם לכל יין.

שירה ולי, פיות היין: "אנחנו לוקחות את המקצוע ברצינות אבל את עצמנו פחות. כמו שיש פיות שיניים לילדים- יש פיות יין לגדולים. באנו לשחק"

בימים אלה הן עובדות על העלאה מחודשת של המופע בחורף הקרוב ברידינג 3. בנוסף, הפיות מלוות ובונות תפריטי יין על ידי פירוק הקטגוריות הקלאסיות והגדרת החוויה שאותה הלקוח רוצה לעבור (כך הן עשו בבר היין הגפן ביפו, בקפה ציונה בנס ציונה ובג'וז ולוז בתל אביב), אז אל תתפלאו אם תתקלו בתפריט יין שמציע "יינות קלילים שירימו לנו את הערב".

איך הן תורמות לתרבות היין? הדרך שבה שירה ולי חוות יין ומדברות על יין היא מרעננת ושונה בנוף. למרות הוותק שלהן בתחום, הן לא מחפשות להרהיב בידיעותיהן, אלא לדבר על יין דרך האופן שבו הוא גורם להן להרגיש, בתרגום ישיר ליומיום שלהן ושל הלקוחות שלהן. "יין הוא יצור חי, וכך גם אנחנו", הן אומרות. "זה הגיוני שהיין שנבחר לשתות יתאים להרגשה שלנו באותו רגע או לאיך שאנחנו רוצות להרגיש". השפה היומיומית שבה הפיות בוחרות לדבר, על עצמן ועם העולם, מזמינה את כולן וכולם להתחבר ליין. העשייה המגוונת שלהן, לצד שיתופי פעולה משמעותיים כמו רידינג 3, מאפשרים חשיפה לקהל רחב וכולם מוזמנים להשתתף בחגיגה.
wine_fairy_experience

פודקאסט היין העברי הראשון גיא הרן ורוני ססלוב, מגישי "מוצר צריכה בסיסי" | צילום: יח"צ
פודקאסט היין העברי הראשון גיא הרן ורוני ססלוב, מגישי "מוצר צריכה בסיסי" | צילום: יח"צ

3. פודקאסט "מוצר צריכה בסיסי"

מי? רוני ססלוב וגיא הרן הם האנשים שמאחורי הפודקאסט הפופולרי. רוני היא ייננית ומומחית יין, מרצה ומנחה סדנאות טעימת יין ששמות דגש על פיתוח יכולות הטעימה של השותה. בשני העשורים האחרונים היא פועלת לקידום ענף היין המקומי כיועצת ליקבים ולגופים קולינריים, וכן מייצגת את הענף ברחבי העולם הכנסים ובהרצאות. גיא הוא מומחה לתיירות יין המייצג את ישראל בכנסים ותערוכות בעולם, מייסד חברת התיירות Vinspiration, שמובילה ומפיקה טיולי יין בעולם, יועץ ליקבים וליבואנים ומדריך ב־ WSET ובמגוון מסגרות נוספות. לפני כמה חודשים הם הוציאו עם איתמר גור ודוד סילברמן את "יומן יין – הרפתקה ישראלית", ספר הסוקר את ענף היין המקומי דרך יקבי הארץ.

מה הם עושים? בימים אלה מושמעת העונה השנייה של פודקאסט היין העברי הראשון "מוצר צריכה בסיסי", שאותו גיא ורוני יוצרים ומנחים. בתחילת הדרך הנחה אותו גיא עם היינן רע פרינס. בפודקאסט רוני וגיא משתפים את המאזינים בנושאים הבוערים בענף ובתרבות היין המקומית בתקופה זו, וברעיונות נוספים שמעניין אותם לחשוף וללמד. בכל פרק הם מזמינים מומחים לשתף בנקודת המבט האישית והמקצועית שלהם כדי לדון בנושא מפרספקטיבות מגוונות.

איך הם תורמים לתרבות היין? השם העברי של פודקאסטים, "הסכתים", מזכיר לנו שלא מדובר בפסגת הטכנולוגיה של המאה ה־ 21 , אך הם הפכו לטרנד שאומץ על ידי הדור הצעיר, שאינו מעוניין לבזבז אף דקה מיותרת, ובכל רגע שיש לו זמן מת – מעדיף לצרוך תוכן טוב. בעולם מוקלטים פודקאסטים רבים בתחום היין, חלקם מיועדים ל־ Wine geeks וחלקם לאוהבי יין בתחילת דרכם. "מוצר צריכה בסיסי" מצליח לדבר לשני הקהלים האלה; גם לוותיקים, שזוכים סוף־סוף לצרוך תוכן יין בשפת האם שלהם, וגם לחובבים מתחילים, שמוזמנים ללמוד על יין בשפה נגישה. "אנחנו ממש אוהבים את הפורמט של פודקאסט", אומרים רוני וגיא. "הוא מאפשר להנגיש את תחום היין לאנשים רבים דרך נושאים מגוונים בקלות ובקלילות. רבים מספרים לנו שהם מאזינים לנו בדרך ברכבת, בדרך לעבודה, עם חברים, בזמן הבישולים. נושאי היין נכנסים לחיים עצמם גם מחוץ ליקב או לסדנה".
WineIsBasic.com

יין, אנשים, המלצות שוות קהילת Wine Routine של עומרי יוסף | צילום: חן ראובן
יין, אנשים, המלצות שוות קהילת Wine Routine של עומרי יוסף | צילום: חן ראובן

4. קהילת היין Wine Routine

מי? עומרי יוסף הוא איש קבע, רס"ן בחיל הים, שבין לבין מנצל את הזמן לעסוק באהבתו ליין. הוא מסתובב ביקבים (גם בחו"ל), טועם יינות עם חברים ומחפש מקומות שכיף לשתות בהם יין. "אני אוהב מאוד יין, אוהב מאוד אנשים, ובעיקר אוהב את השילוב ביניהם. בגלל זה הקמתי לפני שנתיים את קבוצת הפייסבוק "Wine Routine", הוא מספר.

מה הוא עושה? בקבוצה, המונה 11.5 אלף חברים, מתנהל שיח יומיומי על יין בשפה פשוטה וחברית. רוב חברי הקבוצה הם בגילים 25־34 , ומתוכם 54% נשים ו־46% גברים. הקבוצה אינה ממומנת, ומתפרסמות בה הרבה הטבות: מארזי יין, הנחות לחנויות יין, מבצעים על כוסות או על מקררי יין ועוד. הקבוצה, שהחלה בפייסבוק, יצאה גם למרחב הפיזי עם אירועי יין ייעודיים לחבריה. גם עם פרוץ הקורונה, עומרי לא ויתר על החוויה החברתית, ואף שלא התקיימו מפגשים פיזיים, הוא קיים טעימות יין אונליין – " 150 אנשים ששותים יחד יין מהסלון הם חוויה!", נזכר עומרי, "הקורונה לא תעצור אותנו".

איך הוא תורם לתרבות היין? "פתחתי את הקבוצה במטרה להנגיש את עולם היין לצעירים, ולהדגיש את הצדדים הכיפיים והחברתיים של שתיית יין", מספר עומרי. זו אמנם קהילה גדולה, אבל יש בה הרבה אינטראקציות ושיתוף. "הקבוצה היא גם בית שאפשר לשאול בו כל שאלה שקשורה ביין ולקבל המלצות מצוינות ואמיתיות".
Wine Routine

ריזלינג כחול לבן: יותר ויותר יקבים בישראל מייצרים יין מהזן האהוב

הנשים המשפיעות של עולם היין הישראלי

גל חדש: הייננים הישראלים שעושים את זה אחרת

5. בית הספר ליין W

מי? WSET – Wine & Spirit Education Trust , הממוקם בלונדון, הוא אחד מהמוסדות ללימודי יין המובילים בעולם. את השלוחה הישראלית שלו הקים גל זוהר עם שותפו דאז רונן ארדיטי. גל, בוגר מסלול הדיפלומה של WSET בלונדון והיום תלמיד בתוכנית Master of Wine , הוא האחראי על הבאתו של WSET ארצה לקהל הישראלי. בעבר שימש גל כסומליה ראשי של קבוצת אוטולנגי בלונדון, כתב את "מדריך היין הישראלי" וייצג את ישראל בכתיבת מדריכי יין ותחרויות יין בינלאומיות. בין שלל עיסוקיו הוא גם מייעץ לעסקים על יין, אך רוב הזמן תוכלו למצוא אותו ב־ W, מוביל את הפעילות ומלמד לצד צוות בית הספר והמרצים, שהולך וגדל.

מה הוא עושה? הקורסים ב־ W מספקים היכרות עם שיטת הטעימה הבינלאומית שפותחה בבית הספר הראשי בלונדון, שמאפשרת להעריך איכות של יין בצורה שיטתית ואובייקטיבית. הלמידה המעשית מתבצעת על ידי טעימת יינות מכל העולם, ולצדה למידה תיאורטית על זני ענבים, אזורי גידול וגורמים שמשפיעים על איכות היין. הקורסים, שבהם שבעה או עשרה מפגשים, מחולקים לפי רמות לימוד ופתוחים להרשמה לקהל הרחב. עם הזמן התרחבה פעילות בית הספר, והיום היא כוללת גם סדנאות חד־פעמיות, לרבות סדנאות היכרות למתחילים.

איך הוא תורם לתרבות היין? רבים מבוגרי WSET הם אנשי יין שלימודיהם שיפרו את יכולתם לתת שירות מקצועי ומלומד. בהקשר שלנו מעניין אף יותר לציין כי רבים מהנרשמים לקורסים בשנים האחרונות הם אוהבי יין שלא עוסקים בתחום, אלא מגיעים כדי להעמיק בתחביב שלהם. הקורס המקצועי של WSET מעניק לאוהבי היין גישה לידע שעד לפני כמה שנים היה שמור רק לאנשי מקצוע שהקדישו את חייהם לתחום. הוא מאפשר לאוהבי יין לא רק להשתתף בערבי יין וגבינות חווייתיים, אלא גם ללמוד בצורה דידקטית (אך ללא ידע קודם נדרש) איך לטעום יין ולהבחין באיכותו. האווירה סטודנטיאלית ומנעד הגילים רחב, אך בהחלט בולט בו הדור הצעיר.
w-school.co.il

מהלך מרגש עבור בני נוער תוויות יין של בוגרי מגמת חקלאות בשפיה | צילום: יח"צ
מהלך מרגש עבור בני נוער תוויות יין של בוגרי מגמת חקלאות בשפיה | צילום: יח"צ

6. מגמת חקלאות בהתמחות גידול גפן וייצור יין בכפר הנוער החקלאי  שפיה

מי? רותי ברוכאל החלה את דרכה כאשת צבא, ולאחר פרישתה מצה"ל למדה אוצרות יין באיטליה. בהמשך דרכה עבדה ביקבי כרמל בזכרון יעקב, שם הייתה שותפה לפיתוח ולמיתוג מחדש של מרכז המבקרים של היקב עם אדם מונטיפיורי. "בעבודתי במרכז תרבות היין ביקב הבנתי שהתשוקה העיקרית שלי היא לרגש אנשים ולחבר אותם בעזרת היין", נזכרת רותי, שכיום עושה זאת בין היתר על ידי טיולי יין לאיטליה וצרפת ופסטיבלי יין. בשש השנים האחרונות רותי עובדת בכפר הנוער החקלאי מאיר שפיה, הממוקם ליד זכרון יעקב. לפני שלוש שנים היא כתבה עבורו עם סילבי מאיירס, רכזת מגמת החקלאות, תוכנית לחמש יחידות בגרות ב"התמחות בגידול גפן וייצור יין", שאושרה על ידי משרד החינוך.

רותי ברוכאל: "התלמידים לומדים להכיר ולהבין את תעשיית היין על כל מרכיביה, ובהמשך, כשיגדלו, הם יהפכו לצרכני יין נבונים יותר, שמוקירים את המוצר. אני מקווה שחלקם אף יעבדו בתחום"

מה היא עושה? תוכנית הלימודים, שמתחילה בכיתה י"א, כוללת לימוד המשתנים המשפיעים על איכות הענבים, ייצור יין לבן ואדום, מיתוג ושיווק, תיירות יין, אוצרות יין ועוד. "התלמידים לומדים להכיר ולהבין את תעשיית היין על כל מרכיביה", אומרת רותי, "ובהמשך, כשיגדלו, הם יהפכו לצרכני יין נבונים יותר, שמוקירים את המוצר. אני מקווה שחלקם אף יעבדו בתחום. היום כבר יש לי בוגרים שעובדים כמלצרים המתמחים בתחום". השנה סיימו 54 תלמידים משכבת י"ב את המגמה.

איך היא תורמת לתרבות היין? בדרך כלל, כשמדברים על הדור הצעיר, מתייחסים לגילים 25 ־ 35 , אך רותי וכפר הנוער מאיר שפיה מצליחים להחדיר את אהבת היין לתלמידי תיכון. ישראל היא מדינת יין חדשה, ומעטים הם האנשים שגדלו בבית של יין, כפי שאפשר לעתים להתקנא באירופאים שנולדו כדור שביעי לאנשי יין. "בתור מי שהפכה לאשת יין רק לאחר שעברה הסבה מקצועית, ובצעירותה כלל לא ידעה שבחירה ביין כמסלול מקצועי היא אופציה, אני רואה במסלול הלימודים בשפיה מהלך מרגש עבור בני נוער ישראלים בפרט ותרבות היין הישראלית בכלל".
shfeyah.org.il

מידע זמין ונגיש עומר דיין, Wine Talk | צילום: באדיבות עומר דיין
מידע זמין ונגיש עומר דיין, Wine Talk | צילום: באדיבות עומר דיין

7. ערוץ היוטיוב WineTalk

מי? עומר דיין, סומליה שחי כיום בברלין ועובד במסעדת המישלן Prism של השף גל בן־משה והסומליירית הראשית ג'קלין לורנז. בוגר רמה 3 של WSET , מוסמך כ־ Certified Sommelier מטעם The Court of Master Sommelier ובכוונתו להמשיך ללימודי Master Sommelier הנחשקים. לפני תפקידו הנוכחי, היה הסומליה של מסעדת סושיאל קלאב בתל אביב וסומליה פלור במסעדת Maha במלבורן, אוסטרליה.

"בשנה האחרונה, התחלתי לצפות ב־ YouTube בערוצי אוכל שמסבירים בפשטות את הדברים המורכבים", אומר עומר. "הבחנתי שאין מספיק מידע נגיש וזמין בתחום היין בשפה העברית, שעומד בסטנדרט מקצועי גבוה. בהשראת הערוצים האלה, החלטתי להשיק את פרויקט WineTalk – הופכים יין למוצר פשוט, שזמין באינסטגרם וב־ ."YouTube.

עומר דיין, WineTalk: " בעזרת הסרטונים שלי אפשר להעמיק את הידע על יין, לפתח שיח משותף ופתוח בין נותני השירות המקצועי לבין הקהל החובב, להעמיק את החיבור בין הצדדים ובסוף גם להגביר את הצריכה ולהעשיר את התרבות"

מה הוא עושה? סרטוני הסברה פשוטים וקצרים, שבהם הוא עונה על כמה מהשאלות שמעסיקות חובבי יין מתחילים: איך נוצר צבע היין, למה מסובבים את הכוס, כיצד לקרוא תוויות יין ועוד. התכנים מופיעים בעמוד היוטיוב, שפתוח לצפייה חופשית, ואינם מצריכים ידע מקדים ביין.

איך הוא תורם לתרבות היין? עומר מגדיר את WineTalk כמיזם חינוכי שמטרתו להפוך יין ליותר פשוט ופחות מאיים: "אמנם עולם היין מגוון ורחב, אבל הוא איננו מורכב כפי שאפשר לחשוב. אני מאמין שבעזרת הסרטונים שלי אפשר להעמיק את הידע הרווח לגבי היין, וכן לפתח שיח משותף ופתוח בין נותני השירות המקצועי (סומליירים במסעדות, מוכרים בחנויות יין) לקהל החובב, להעמיק את החיבור בין הצדדים, ובסוף גם להגביר את הצריכה ולהעשיר את התרבות".
winetalk

סלוגנים קליטים ומתוחכמים בגדי היין של Wine Shiksa | צילום: דור שרון
סלוגנים קליטים ומתוחכמים בגדי היין של Wine Shiksa | צילום: דור שרון

8. בגדי היין של Wine Shiksa

מי? אורטל סבטלנה בקר היא עורכת דין שעשתה הסבה מקצועית לתחום היין. אחרי שני תארים שניים במשפטים, כלכלה ושיווק, היא פנתה ללימודי היין של WSET ותוך כדי פתחה חנות בגדים לאוהבי יין בשם .Wine Shiksa בשנה וחצי האחרונות התרחב העסק שלה גם למתן שירותי ייעוץ בשיווק דיגיטלי ליקבים ועסקי Food & Beverage.

אורטל סבטלנה: "עולם היין עלול להיות מרתיע לפעמים ומעט לא נגיש. באמצעות הבגדים, אני מחברת בין אנשים בעלי תשוקה ליין – מחובב מתחיל ועד סומליה בכיר"

מה היא עושה? בגדי יין, שעליהם מתנוססים סלוגנים קליטים ומתוחכמים. המוצרים נמכרים באתר אינטרנט ונשלחים אל בית הלקוחות, בישראל ובעולם. בנוסף לארצות הברית, השוק הגרמני הוא אחד השווקים המובילים שבו הבגדים שלה נמכרים: "אני אוהבת מאוד ריזלינג (זן הענבים החשוב בגרמניה), ולכן יש לא מעט בגדים אצלי בחנות שקשורים בזן הזה. גם בישראל אפשר למצוא את החולצות שלי, למשל יקב צרעה משתמש בהן כחולצות עבודה לכל הצוות". שם המותג והסלוגנים שמתנוססים על החולצות כתובים בשפה פשוטה (למשל " drink wine, not labels ") ובעיקר עם הרבה הומור ("Sipping bubbles, looking for troubles").

איך היא תורמת לתרבות היין? "עולם היין עלול להיות מרתיע לפעמים ומעט לא נגיש", אומרת אורטל. "באמצעות הבגדים, אני מחברת בין אנשים בעלי תשוקה ליין – מחובב מתחיל ועד סומליה בכיר". Wine Shiksa מחבר בין אוהבי היין בעזרת פריטי אופנה ומאפשר להם לתקשר עם העולם דרכם. אמנם הסלוגנים מתוחכמים, ובכך מתאימים יותר ל־ wine geeks מאשר לקהל הרחב, אבל החנונים האלה הם כבר לא רק גברים מבוגרים מעונבים, אלא גם צעירים וצעירות שלובשים טי שירט וכובע גרב. המוצר של Wine Shiksa הוא אמנם אופנתי, אבל דרכו היא מבקשת להגדיר את הגבולות החדשים של תרבות היין, או ליתר דיוק – את שבירתם.
wineshiksa.com

בועטים במוסכמות

חנויות יין משוחררות, פחיות יין אקולוגיות ועוד מיזמי יין צעירים שכדאי להכיר

סיקור יקבים באינסטגרם: האינסטגרם הפך לערוץ משמעותי, שדרכו יקבים מדברים עם לקוחותיהם הצעירים ומנסים להגיע לקהלים חדשים. בשנה האחרונה אפשר לראות יותר ויותר יקבים שמתייחסים ברצינות לניו מדיה בכלל ולאינסטגרם בפרט. מלבד העמודים של היקבים עצמם, בולטים גם עמודים של יוצרות תוכן שמספקות הצצה אותנטית ליקבים מהצד של המבקרים. שתי דוגמאות מוצלחות ופופולריות לכך הן העמודים של סתיו כץ ושלי פארי. שתיהן, עם מעל 10K עוקבים, מייצרות תוכן מצוין בכישרון רב, ומצליחות לעשות חשק לערסל כוס יין בכל שעות היום.
סתיו כץ; שלי פארי

אווירה קלילה באוויר הפתוח מנו וינו | צילום: מיכל לופט
אווירה קלילה באוויר הפתוח מנו וינו | צילום: מיכל לופט

חנויות יין שמזמינות אותנו להישאר: לא ברור אם זו רק השפעת הקורונה או שהיינו ממש צמאים למקומות נוספים לשתות בהם יין באוויר הפתוח ובאווירה קלילה, אבל יותר ויותר חנויות יין מציעות ללקוחותיהם לשבת לשתות על ספסל מחוץ לחנות או בישיבה מסודרת על כיסאות המקום. רשת מנו וינו, שמתחילת דרכה פנתה לצעירים, ממשיכה לעניין אותם עד היום, והם שמחים לשבת על בקבוק במחיר נגיש על ספסל ברחובות תל אביב. חנות היין "בוסר" בתל אביב נפתחה בתקופת הקורונה, ובזכות ההיצע הרחב והמעניין שלה משכה מיד את אנשי היין לשתות על ספסלי הרחוב. בהמשך נוסף ריהוט לישיבה והוא גדוש דרך קבע באנשים צעירים שמוכנים להיפתח לטעמים חדשים. ולא רק בתל אביב: ביוני האחרון נפתח באשקלון Shalom Wine , בוטיק יין עם מבחר מעניין של בקבוקים שתוכלו לקנות הביתה או לשתות באחד מחמשת השולחנות במקום.
manovino.co.il, bosser.co.il, Shalom Wine

לפרק ליין את הצורה פחית יין של Devine | צילום: גולי כהן
לפרק ליין את הצורה פחית יין של Devine | צילום: גולי כהן

פחיות יין: מה יכול להיות יותר מרדני בעולם היין מאשר לפרק את הצורה שלו? בעולם וגם בישראל צצות פחיות יין – מוצר שמציע חוויית יין נגישה יותר, ניידת, אקולוגית וקלילה. אפילו אפשר ללכת איתן לים. צמיחתו המואצת של הטרנד בעולם (על פי חברת נילסן, גודל השוק בארצות הברית ב־ 2020 היה כ־240 מיליון דולר, לעומת 1.8 ב־2012) מוכיחה שיש קהל חדש, פחות שמרן ויותר פתוח להתנסויות חדשות. בארץ אפשר למשל למצוא פחיות ביבוא של מנוי היין Devine, של גלי פייגין ויעל לב אבידור (69 שקלים לארבע פחיות), ושל מותג ישראלי חדש, Drink Mine , שהקימו רועי יצחקי וגל זוהר (16־18 שקלים לפחית). המוצרים פונים לקהל צעיר ומציעים אלטרנטיבה לגיטימית.
devine.co.il, drinkmine.com

יינות שאינם תוצר של פס יצור יין טבעי של עסיס. צילום: מיכל לופט
יינות שאינם תוצר של פס יצור יין טבעי של עסיס. צילום: מיכל לופט

יין טבעי אפשר להתווכח על ההגדרה למושג "יינות טבעיים", אך ככלל אפשר לתאר אותם כיינות עם התערבות מינימלית בתהליך הגידול והייצור. רבים מחשיבים אותם בריאים יותר, ונראה שהמודעות הסביבתית והבריאותית העלתה את מעמדם בשנים האחרונות. מדובר במוצרים פחות שגרתיים, יינות עם ארומות וטעמים ייחודיים, יינות שאינם תוצר של פס ייצור קבוע ושיש בהם אמירה. את הערכים האלה מחפש הקהל הצעיר, ולכן מקומם של היינות הטבעיים הולך וגדל בהתמדה בעולם. בארץ המגמה עוד בתחילתה, אבל אפשר כבר היום לראות יבואניות עם היצע מרשים ועם שליטה באידיאולוגיה הנטורליסטית, כמו נטלי שפריר ("עסיס") וענת סלע ורפאלה רונן ("ג'יאקונדה"). "בשנים האחרונות היינות האלה תפסו תאוצה", מספרת נטלי. "יד ביד עם המודעות הסביבתית, שהביאה גם צרכנות אוכל אחרת, פולס מקום למוצרים שאינם בהכרח תוצר אחיד ומושלם, שמביאים טעמים חדשים ומעודדים שיח על אוכל מקומי, חקלאות בת קיימא וצריכה קהילתית". לאחרונה גם חברת שקד (דרך היין) הצטרפה למגמה, והחלה ליבא כמות נכבדת של יינות טבעיים כחלק מ"קטלוג ירוק" על בסיס קיימות ודאגה לסביבה.
asiswines.com, giaconda.co.il