שותים מקומי

ריזלינג כחול־לבן: 7 יינות שחייבים לטעום הקיץ

מגדירים את הריזלינג מחדש, יינות ריזלינג ישראליים
מגדירים את הריזלינג מחדש, יינות ריזלינג ישראליים

יותר ויותר יקבים ישראליים מייצרים ריזלינג מקומי. איך הם מתמודדים עם האקלים החם ולמה זה קורה דווקא עכשיו?

31 במאי 2021

המפגש המקצועי הראשון של היינן אסף פז עם יינות מזן ריזלינג היה ב־ 1999 , בעת לימודי היין שלו בבורדו. שותפו לדירה, יינן גרמני, חשף אותו לטעימות רבות של ריזלינג מגרמניה ומאלזס, המעוזים המובהקים של הזן, וההתאהבות של פז הייתה מהירה וחד־משמעית. "אהבתי את העוצמה ואת והניקיון שיש לריזלינג", נזכר פז, "אלה יינות עשירים ומורכבים מחד, וחדים ומלאי רעננות מאידך. היופי בריזלינג הוא בוורסטיליות שלו. הוא מקבל ביטויים שונים באזורי גידול שונים וברמות הבשלה שונות".

החלוץ אסף פז, יקב ויתקין (צילום: יקב ויתקין)
החלוץ אסף פז, יקב ויתקין (צילום: יקב ויתקין)

ב־2001, לאחר שסיים את לימודיו לתואר שני בייננות, התמחה פז בצפון קליפורניה, שם כבר ייצר ריזלינג בעצמו. כשחזר לארץ שנה לאחר מכן, הוא החליט לנסות למצוא לזן שהוא כה אוהב גם בית בישראל. הבציר הראשון לא איחר לבוא: ב־ 2003 איתר פז כרם באזור מורדות הרי יהודה, שהניב ענבים ברמת איכות גבוהה, אשר שימשו אותו בייצור ריזלינג יבש – הראשון מסוגו בישראל.

אסף פז, יקב ויתקין: "ריזלינג הוא ראי חד של הטרואר. ההבדל בין מקום גידול אחד לאחר בולט מאוד, וזוהי בעיניי אחת ההצדקות לעשות פה ריזלינג – היכולת לייצר יין שמספר את הסיפור של המקום. כמובן שהוא חייב להיות טעים"

באותה תקופה בישראל (ויש שיאמרו עד היום) סבל הזן ממוניטין מפוקפק, בשל בלבול בינו לאחיו החורג והמוצלח פחות, האמרלד ריזלינג, שממנו הפיקו בארץ (וככל הנראה רק בה) יינות מתוקים וחצי יבשים במסות גדולות ובאיכות נמוכה. בהתחשב בתדמית השלילית של האמרלד ריזלינג, לא מפתיע שהריזלינג של ויתקין התקבל תחילה בחשדנות גדולה. "זה היה יין שהאמנו בו מאוד, אבל היה קשה מאוד למכור אותו", מודה פז. "רבים ציפו ליין מתוק וקליל, והופתעו לגלות יין רציני ועוצמתי. עם הזמן – והתבגרות החך המקומי – קהל הלקוחות למד להכיר ולהבין את הזן, ויקבים נוספים, כולל יקב מסחרי וגדול כמו יקבי כרמל, החלו לייצר ריזלינג איכותי בסגנון יבש". בייצור הריזלינג, כיוון פז לסגנון הקרוב לטעם האישי שלו, המושפע מאזור פפאלץ שבדרום גרמניה, שהוא חם יחסית לאזורי גידול ריזלינג מובהקים אחרים (למשל, מוזל), סגנון שהוא מתאר כ"חד, לימוני, נקי וטהור".

באדפטציה מקומית, הריזלינג של פז מאופיין בארומות של פירות הדר וגלעין, חד ופחות מתקתק. "לא רציתי להיות Crowd pleaser ולא רציתי לייצר ריזלינג שהוא העתק של הריזלינג הגרמני", מסביר פז. "ריזלינג הוא ראי חד של הטרואר, כמו פינו נואר. ההבדל בין מקום גידול אחד לאחר בולט מאוד, וזוהי בעיניי אחת ההצדקות לעשות פה ריזלינג – היכולת לייצר יין שמספר את הסיפור של המקום, יין שיש בו עניין. כמובן שהוא חייב להיות טעים, ופה כבר היינן נכנס לתמונה".

איך הריזלינג שלך ביחס לריזלינג גרמני?
"קטונתי מלהשוות את הריזלינג שלי לריזלינג גרמני. לעוצמות ולעושר של ריזלינג גרמני קשה להגיע פה. אני אישית מקנא בהם: גפנים בוגרות, טרוארים מדהימים ומסורת ייננות שהצטברה שם במשך שנים. אצלנו עדיין אין את אלה". עם זאת, פז מספר בשמחה על ההתיישנות המוצלחת של הבצירים הקודמים של ויתקין. "לאחרונה פתחתי ריזלינג שלנו מ־ 2011 והוא התיישן נפלא – זה סימן לכך שאנחנו בדרך הנכונה".

הנשים המשפיעות על תרבות היין המקומית  

הייננית והכורמת ליטל עובדיה מיקב תל עושה יין זני ברמת הגולן 

גל חדש: הייננים הישראלים שעושים את זה אחרת

ארומות ייחודיות וניחוחות של פטרול

ריזלינג הוא זן ענבים שמקורו בגרמניה, המשמש לייצור יין לבן. זהו זן המתאים לאזורי גידול קרים שיש בהם גם חשיפה מספקת לשמש. באזורים כאלה רזי הריזלינג מתגלים במלוא תפארתם; תקופת ההבשלה של הענב מתארכת, וכך מתאפשרים התפתחות הדרגתית של הטעמים ומיצוי מיטבי של העושר הזני שבו – השמש אינה קופחת והענב יכול לשמור על חמיצותו הטבעית. באזורים חמים, לעומת זאת, הענבים עלולים לסיים את תהליך ההבשלה לפני התפתחות הטעמים הרצויים. ואכן, יינות הריזלינג המפורסמים בעולם מגיעים מאזורים קרים, כמו המוזל (Mosel) בגרמניה, ואכאו (Wachau) באוסטריה ואלזס (Alsace) בצרפת. בכל אזור הזן מקבל ביטוי קצת אחר, בהתאם לאקלים, סוג הקרקע ומכלול המאפיינים האזוריים – הטרואר. ככלל, ריזלינג הוא זן ורסטילי שמקבל ביטויים שונים – מיבש עד מתוק, מגוף קל עד מלא, וארומטיות המאופיינת בריחות פרחוניים ופירותיים. ייננים, סומליירים ויודעי ח"ן נשבעים שריזלינג הוא זן הענבים הלבן הטוב בעולם.

מה הופך אותו לכזה ענק? חמיצות גבוהה ומרעננת, איזון טעמים מושלם, עומק ותחכום. יש לו יכולת להתיישן ולפתח עם הגיל ארומות וטעמים ייחודיים, והוא מצליח לבטא את האזור שממנו הוא מגיע תוך שמירת האופי הריזלינגי הייחודי. במלאכת הטעימה העיוורת, ריזלינג הוא אחד מזני הענבים המובחנים ביותר. אפשר בקלות, למשל, לבלבל בין שאבלי (מענבי שרדונה) וסנסר (מענבי סוביניון בלאן), אבל לריזלינג יש את הייחוד שלו, שאותו אי אפשר לחקות. הריזלינג ייחודי עד כדי כך, שבסוף המאה הקודמת הוא החל לזכות במעמד יוקרתי הדומה למעמדם של היינות האדומים של צרפת. העולם הכיר במעלותיו של הזן והתאהב בארומות הייחודיות שלו – פרחים, דבש, מינרליות – ובמאפיין הבלתי שגרתי של ניחוחות הפטרול.

רק לא להרוס דורון רב הון בכרם הריזלינג של ספרה (צילום: אילן נחום)
רק לא להרוס דורון רב הון בכרם הריזלינג של ספרה (צילום: אילן נחום)

מגדירים מחדש את הריזלינג

בחזרה לישראל. ב־2012 , כמה שנים אחרי פז, ולא רחוק מכרם הריזלינג של ויתקין, מקים בהרי יהודה היינן דורון רב הון את יקב ספרה, המתמחה ביינות לבנים. באותה שנה גם היה הבציר הראשון של הריזלינג שלו, שניטע ארבע שנים קודם לכן בכרם בגבעת ישעיהו. בשנה הראשונה שימש הריזלינג כמרכיב ארומטי בבלנד של יין הפירסט פייג' של היקב, לצד פינו גרי וסמיון. שנה לאחר מכן כבר יצרו בספרה ריזלינג זני בעקבות מפגש שנערך ביקב עם רומנה אשנספרגר MW , אשת יין בכירה מגרמניה. במפגש, טעמה אשנספרגר את הריזלינג שהיה מיועד לבלנד הישר מהמכל, טרום תהליך הבקבוק, והייתה משוכנעת שמדובר בחומר גלם איכותי וייחודי שיש לייצר ממנו יין זני. רב הון היסס קלות, אך סימה, רעייתו ושותפתו לעשייה, הייתה נחרצת לצאת למסע הריזלינגי, וכך היה.

דורון רב הון, יקב ספרה: "יינות לבנים בכלל, וריזלינג בפרט, מבטאים סיפור של מקום. אין פה ניסיון לחקות אזור אחר, כי זו ירייה ברגל. כשאני מכין את הריזלינג, אני משתדל להגיע לספרה שלו, כלומר לאיזון שלו, ולבטא את הזן המקסים הזה בצורה מיטבית"

"את האופי הייחודי הזה שזיהתה אשנספרגר בזן, אפשר למצוא רק באדמה הזאת, של הרי יהודה", אומר רב הון. "יינות לבנים בכלל, וריזלינג בפרט, מבטאים סיפור של מקום. אין פה ניסיון לחקות אזור אחר, כי זו ירייה ברגל. הריזלינג של ספרה חייב להיות מפה, מגבעת ישעיהו. כשאני מכין את הריזלינג, אני משתדל להגיע לספרה שלו, כלומר לאיזון שלו, ולבטא את הזן המקסים הזה בצורה מיטבית".

רב הון עושה זאת, בין היתר, באמצעות בציר מוקדם, שנועד לשמר את החומצה הגבוהה של הפרי, אך לא מוקדם מדי, כדי שהענבים יבשילו ויגיעו לריכוז הטעמים הרצוי. "באופן מוזר, ואף שזה זן קשה לגידול, יש בארץ מיקרו־אקלים שמעניק לריזלינג תוצאות יפות בכל שנה. אני רק צריך לא להרוס". נראה שזה מצליח לו. ב־ 2014 , במפגש שנערך בארץ עם מבקר היינות הבריטי המוערך סטיוארט פיגוט, סומן הריזלינג שלו כתגלית. בהמשך, דירג פיגוט את הריזלינג של ספרה כאחד מחמשת הריזלינגים הטובים שהוא שתה באותה שנה בעולם. "קיבלנו תשבוחות והכרה משמעותית, שהקפיצו את המעמד שלנו ונתנו לנו רוח גבית", נזכר רב הון.

אסף מרגלית, יקב מרגלית: "גם כשהתחילו לייצר יינות קברנה סוביניון בארץ אמרו שיש עוד דרך לעשות, והיום יש יינות קברנה ישראליים שלא נופלים מבורדו ברמת האיכות. אני לא יודע מה יהיה עם הריזלינג – אבל אם לא ננסה, לא נדע"

ב־2016 גם היינן אסף מרגלית מיקב מרגלית המוערך הצטרף לחגיגה, והחליט לייצר ריזלינג מכרם שניטע על אדמת גיר באזור זכרון יעקב. הסיבה: אהבתו הגדולה לזן. "זהו הזן האהוב עליי בעולם מבין הזנים הלבנים", מודה מרגלית. "ריזלינג הוא זן מורכב ומעניין בטירוף. האביב יוצא לך באף בלי להתאמץ. יש קצת סוכר בענב וזה מאפשר ליין להתיישן בגרייס; יש ריזלינגים מבוגרים שנשארים כל כך רעננים ומקסימים. אני מת על החומצה הגבוהה, עושר הריחות והפטרוליות (ניחוח דלק), שמוסיפה עניין. פרחים, דבש, משמשים, קלמנטינות ואינספור ריחות".

מאוהב בזן אסף מרגלית, יקב מרגלית (צילום: דיוויד סילברמן)
מאוהב בזן אסף מרגלית, יקב מרגלית (צילום: דיוויד סילברמן)

ההחלטה של מרגלית לייצר ריזלינג נתקלה תחילה בהתנגדות מצד אביו יאיר, מייסד היקב. האב היה סקפטי בנוגע לגידול הזן בישראל; הוא טען שזהו לא הטרואר הנכון ושכנראה תוך חמש שנים הם יצטרכו להוריד הכל ולהתחיל מהתחלה, עם זן אחר שמתאים יותר לאקלים הישראלי. אולם מרגלית הבן לא ויתר, ואחרי זמן קצר, לנוכח התוצאות הטובות, האב חזר בו, וכיום, מספר אסף, "הוא אוהב מאוד את הריזלינג של היקב וגאה בו".

איך נכון לדעתך לגשת לריזלינג ישראלי?
"כל יינן, ישראלי ולא ישראלי, צריך לשאול את עצמו איזה סוג של ריזלינג הוא מנסה ליצור: האם היין שלו צריך לפגוש את ציפיות הצרכן למאפייני הזן, או שהוא יכול להגדיר אותו מחדש? האם כל ריזלינג, בכל מקום בעולם, צריך להיות ריזלינג כמו שאנחנו רגילים אליו (כלומר, בסגנון האירופי הקלאסי), או שאפשר לייצר ריזלינג אחר? למשל, הגרסה הניו זילנדית לסוביניון בלאן, זן שמקורו בצרפת. בניו זילנד לקחו אותו למחוזות שונים מהמוכר, נתנו לו אינטרפרטציה שונה אך איכותית, והוא הפך לסגנון מובחן שהוא כבר קלאסיקה בפני עצמה".

בעשייה שלו, מרגלית משמר משהו מהאופי הריזלינגי הקלאסי, שאותו הוא מבטא באמצעות בציר ראשון שמתבצע מוקדם בתהליך ההבשלה. הבציר המוקדם נועד לשמר את החומצה הגבוהה ואת הטעמים המעט לא בשלים שמאפיינים ריזלינג ממדינות קרות (קיווי, לימון, קלמנטינה ירוקה), "אך מסתיים באחוזי אלכוהול נמוכים וטעמים פחות מורכבים ועמוקים", הוא אומר. את החוסרים של הבציר הראשון הוא פותר כמה שבועות אחרי, בבציר שני, שמעניק ליין את הרבדים הבשלים והמורכבים שלו. "החיבור בין שני הבצירים יוצר הרמוניה מעניינת", מדגיש מרגלית.

מבחינתך, הגעת לביטוי המיטבי שלך לזן?
"היום, אחרי חמש שנים של ניסיונות, עם שנים טובות יותר וטובות פחות, אני מרגיש מגובש יותר. יש לנו עוד דרך לעשות. גם כשהתחילו לייצר יינות קברנה סוביניון בארץ אמרו שיש עוד דרך לעשות, והיום יש יינות קברנה ישראליים שלא נופלים מבורדו ברמת האיכות. אני לא יודע מה יהיה עם הריזלינג – אבל אם
לא ננסה, לא נדע. יכול להיות שנגיע ליין הגרמני, ויכול להיות שנגיע לסוביניון בלאן הניו זילנדי (כלומר, לסגנון ייחודי מקומי). אני פה בשביל להנות מהעניין".

בתהליך למידה ליטל עובדיה, יקב תל (צילום: מתן כץ)
בתהליך למידה ליטל עובדיה, יקב תל (צילום: מתן כץ)

נדמה שכך גם הייננית והכורמת ליטל עובדיה, שהקימה בשנה האחרונה את יקב תל בצפון רמת הגולן. לאחר שהתנסתה במשך שנים בזנים ובסגנונות שונים, החליטה עובדיה לייצר רק יינות זניים מרמת הגולן, בהם ריזלינג שגדל בעמק הבכא, בגובה של 1,074 מטר מעל פני הים. "באופן אישי, אני אוהבת מאוד את הבשלות של הענבים ברמת הגולן, שהוא מהאזורים המיוחדים בישראל – לבנים עם חומצה טבעית וארומטיות מדהימה, ואדומים שיודעים להבשיל באופן אלגנטי מאוד. הבשלה עם רמז ירוק – הבשלה איכותית מאוד", מספרת עובדיה. עד לפני כמה שנים, היא עוד חשבה שאת גידול הריזלינג צריך להשאיר למוזל ואלזס, אבל אז היא הגיעה לטיול באוסטרליה, שהיה השראה גדולה עבורה. שם, היא הסתובבה ביקבים רבים ומצאה את עצמה בעקבות יצרנים שמייצרים ריזלינג – "ריזלינג של העולם החדש": חמיצות וארומטיות גבוהות, יין יבש לחלוטין, שלא הולך לכיוון הפטרולי, נקי אבל עם מורכבות. זהו יין ששותים אותו צעיר ומעידים שהוא מתיישן שנים קדימה.

ליטל עובדיה, יקב תל: "קשה לדבר על 'ריזלינג ישראלי' מובהק. עם זאת, בשל תנאי האקלים, הפרי שלנו הוא אחר מהפרי האירופי, ובהתאם גם הריזלינג שלנו שונה. עדיין לא טעמתי בישראל ריזלינג עם רמת מורכבות של הריזלינגים הקלאסיים, אבל זה לא בהכרח רע"

עובדיה מצאה את עצמה קונה בקבוק ועוד בקבוק, גילתה כמה חומר הגלם הזה מעניין וורסטילי, וכשחזרה לישראל ידעה שהיא רוצה לייצר ריזלינג מקומי. היא החלה ללמוד את העבודה עם הזן בארץ, תהליך למידה שנמשך עד היום, והיא מעידה שהתוצאה של הבציר הראשון משמחת אותה. הסגנון היינני שלה מקדם את הפרי ומבליט את הארומטיות שלו. לאחר בציר מוקדם, הענבים עוברים תהליך נקי של סחיטת אשכול שלם. הסחיטה לא מתבצעת עד הסוף, כדי לא להגיע לטעמים של הגרעין, והרעיון הוא לקדם את הרעננות של הזן. החומצה המתקבלת היא גבוהה, כפי שאפשר לצפות מאזור קר כמו צפון רמת הגולן, והיין יבש לגמרי מסוכר.

האם יש דבר כזה ריזלינג ישראלי?
"גם פה יש מגוון גדול של ריזלינג – הגליל, הגולן או מצפה רמון הם אזורים שונים מאוד וקשה לדבר על 'ריזלינג ישראלי' מובהק. עם זאת, בשל תנאי האקלים, הפרי שלנו הוא אחר מהפרי האירופי, ובהתאם גם הריזלינג שלנו שונה. עדיין לא טעמתי בישראל ריזלינג עם רמת מורכבות של הריזלינגים הקלאסיים (גרמניה וצרפת), וגם לא ריזלינג שהולך למקום של פטרוליות, אבל זה לא בהכרח רע. הטרואר פה שונה, ולכן אין סיבה לחתור לריזלינג של העולם הישן, למרות שאני הכי אוהבת לשתות אותו". כפי שהיא למדה באוסטרליה, גם "בעולם החדש" יש ביטויים נפלאים וטעימים של הזן, שאף יכולים להתעצם עם גיל היין. "אני סקרנית מאוד לראות איך הריזלינג שלי יתיישן. אין לנו עדיין ניסיון של שנים, אבל כבר עכשיו אני רואה שמתפתחים בו עם הזמן ריחות חדשים, כמו ציפורן וליקריץ".

למה לדעתך אנחנו עדיין לא רואים הרבה יינות ריזלינג ישראליים?
"אולי מכיוון שזהו זן שרגיש מאוד למחלות ונוטה לרקבונות – זהו זן קשה לגידול. אבל היום החקלאות והכורמות בארץ השתפרו מאוד, ויודעים הרבה יותר טוב איך לגדל אותו. נוסיף לזה בציר בזמן הנכון, ואפשר בהחלט להגיע ליין טוב". למרות הקושי בגידולו, ואף שישראל אינה הסביבה הטבעית שלו, בימים אלה יש לא מעט נטיעות חדשות ומסקרנות של ריזלינג ברחבי הארץ, מה שאומר שלא רק בקיץ הקרוב נשתה ריזלינג כחול־לבן, אלא גם באלה שאחריו.

בציר ראשון ריזלינג של יקב תל (צילום: מתן כץ)
בציר ראשון ריזלינג של יקב תל (צילום: מתן כץ)

אז מה שותים? 7 יינות ריזלינג מקומיים שכדאי לטעום

גם אם אי אפשר (עדיין) להצביע על זהות של ריזלינג ישראלי, הנה כמה בקבוקי ריזלינג כחול–לבן שתוכלו למצוא על המדף

ריזלינג 2020 , יקב ספרה
החיפוש אחר ריזלינג ישראלי מוביל לעצירת חובה ביקב של משפחת רב הון, שמתמחה בייצור יינות לבנים. ריזלינג יבש, פרחוני, מבושם, עשבוני, ירקרק, מוקפד ואלגנטי להפליא. חומציות גבוהה ומרעננת, שמותירה אותך עם סיומת נעימה בפה ועם חשק להושיט את היד לשלוק הבא (115 שקלים).

ריזלינג 2019 , יקב מרגלית
ריזלינג חצי יבש שגדל על אדמת גיר באזור זכרון יעקב, מאת אבי יינות הבוטיק בישראל. בעיניים זהב מופז, באף ריח פריחה משגע ועושר של הדרים ודבש, ובפה מתיקות נעימה, המאוזנת על ידי חומצה גבוהה ומרעננת. יין מרשים ומורכב (110 שקלים).

ריזלינג יבש כרם נחל יסף 2018, יקב כישור
יקב כישור הוקם בשנת 2010 בכפר כישורית, ביתם לחיים של כ־170 בוגרים בעלי צרכים מיוחדים, השותפים לעשייה ולעבודה ביקב ובכרם. בכרם גדלים 11 זנים, בהם ריזלינג. הריזלינג הזני שלהם הוא יין יבש וחד עם חמיצות מרשימה. טעמי פרי רעננים שלובים במינרליות ורמזי מליחות, שמזכירים לנו את
קרבתו של הכרם לים (120 שקלים).

ריזלינג 2020 , יקב תל
זהו הבציר הראשון של היקב החדש והמסקרן של הייננית והכורמת ליטל עובדיה, שמייצרת יינות זניים מצפון רמת הגולן. על תווית הבקבוק מופיע הכיתוב " cool climate wine ", והתוצאה בהתאם: ריזלינג יבש, נקי ומינרלי, עם סיומת נעימה וממושכת. יין ארומטי, עם ניחוחות נקטרינה, משמש, פירות טרופים ותפוח ירוק.
מצליח להיות גם כיפי, גם אלגנטי וגם גסטרונומי (110 שקלים).

ריזלינג טי סלקשן 2020 , יקב פלטר
זהו הבציר השלישי של היין הזה, שהופק מ־ 100% ענבי ריזלינג, שנבצרו ידנית בגליל העליון. יין יבש עם ארומות נדיבות ובשלות של משמש, מלון, אננס, פרחים לבנים וצוף. ריזלינג על הצד המלא והעשיר יותר מאחד היקבים האהובים ברמת הגולן (120 שקלים).

ריזלינג 2019 , יקב ויתקין
היינן אסף פז, חלוץ הריזלינג הישראלי, עומד בהבטחה ומציג ביטוי אקספרסיבי ונאמן למקור של הזן. כשהבקבוק נפתח, מתגלים ארומטיות נהדרת, פרי עשיר, חדות וחמיצות נעימה וחותכת, שהופכת את היין של ויתקין לכזה שתרצו שילווה את ארוחת הערב הבאה שלכם. אפשר להנות ממנו עכשיו או בעוד כמה שנים. בקבוק שמזכיר לנו שריזלינג הוא זן שמתיישן נהדר, גם כשזהו ריזלינג ישראלי (110 שקלים).

גמלא ריזלינג 2020 , יקב רמת הגולן
בתוך הפורטפוליו הרחב והמרשים של יקב רמת הגולן, אפשר למצוא גם ריזלינג חצי יבש מסדרת גמלא. צבעו בהיר והוא עשיר בארומות של פירות טרופיים ואפרסקים בשלים. בטעימה מתגלה מתקתקות, המאוזנת עם חמיצותו הטובה שנשמרת (55 שקלים).

הדבר הנכון לשתות במסעדות סוויטשירט ריזלינג של wineshiksa (צילום: דרור הדרי)
הדבר הנכון לשתות במסעדות סוויטשירט ריזלינג של wineshiksa (צילום: דרור הדרי)

תור הזהב של הריזלינג

כך הפך הריזלינג לדבר הכי קול לשתות במסעדות

ב־2008 החליטו ברים ומסעדות בניו יורק להקדיש לריזלינג את העונה החמה, במיזם צעיר ובועט בשם " Summer of Riesling", חגיגה קיצית שבה תפריטי היין נצבעים בלבן והריזלינג מוצב בחזית. היוזמה, שאותה החל פול גרקו בבר היין Terroir שבניו יורק, התפשטה גם למקומות אחרים בארצות הברית ובעולם, לרבות ישראל, ולא רק שהיא הגבירה את האהדה לזן החד והמיוחד, אלא אף הכניסה אותו לתרבות הפופ. בשנים האחרונות האהדה לריזלינג כל כך גדלה, שהוא אף נהיה הדבר ה"קול" לשתות. היין שסומליירים אוהבים לאהוב, היין שכותבים עליו "ממים" (memes) ושהיפסטרים נושאים את שמו על טישירט. תור הזהב של הריזלינג, אם תרצו.

ענת סלע, ג'יאקונדה: "ריזלינג נתפס אחרת היום, אנשים פחות ופחות מקשרים אותו לאמרלד ריזלינג ההוא. הוא נתפס כיין רציני, שיכול להתיישן היטב ושברמות הגבוהות שלו הוא מצדיק גם סכומים גבוהים. זה היה תהליך ארוך, ובתום 15 שנים אני יכולה להגיד שהגענו ליעד"

החידוש הוא שכבר לא מדובר באנשי יין וסומליירים בלבד. שתיית ריזלינג הופכת לפופולרית גם בארצנו הקטנה. ענת סלע ורפאלה רונן, יינניות ובעלות חנות ובר היין ג'יאקונדה בתל אביב, היו החלוצות ביבוא ריזלינג לארץ, והן מספרות שהיום יש מהפכה של ממש באופן שבו הלקוחות מתייחסים לזן.

חלוצות בייבוא ריזלינג ענת סלע ורפאלה רונן, ג'יאקונדה (צילום: אור עדני)
חלוצות בייבוא ריזלינג ענת סלע ורפאלה רונן, ג'יאקונדה (צילום: אור עדני)

"היום ריזלינג פתוח לכוסות באופן שוטף, בין סוג ריזלינג אחד לשלושה, וזה מדד מטורף", מספרת סלע. "ריזלינג נתפס אחרת היום, אנשים פחות ופחות מקשרים אותו לאמרלד ריזלינג ההוא. הוא נתפס כיין רציני, שיכול להתיישן היטב ושברמות הגבוהות שלו הוא מצדיק גם סכומים גבוהים, בטח ובטח המתיישנים שלו. זה היה תהליך ארוך, ובתום 15 שנים אני יכולה להגיד שהגענו ליעד". גם במסעדות הריזלינג הופך לכוכב עולה.

אחיעד דנציגר, סומלייה, טאיזו: "לפני שלוש שנים, המותג ריזלינג נתפס בארץ כמשהו נחות. בכלל לא הבינו את הענב הזה. היום, בתרבות הקולינרית הצעירה שיש כאן, השריר הזה שנקרא 'ריזלינג' התפתח"

"לפני שלוש שנים, המותג ריזלינג נתפס בארץ כמשהו נחות, מתוק יתר על המידה, לא נגיש ולא קולינרי. בכלל לא הבינו את הענב הזה", מספר אחיעד דנציגר, סומליה קבוצת טאיזו. "היום, בתרבות הקולינרית הצעירה שיש כאן, השריר הזה שנקרא 'ריזלינג' טיפה התפתח, יש לו הרבה יותר מקום ואנשים לא נבהלים. כבר לא אומרים ישר 'לא', אלא מנסים לטעום ורואים שמדובר ביינות מטורפים".