שמעתם על מנת חרטה ברטה? היא עשתה לנו את השבוע
מנה מיוחדת במסעדה תימנית עוד יותר מיוחדת, משלוח מנגו מחתרתי ובוראטה לא שגרתית - המלצות השבוע שלנו
מנת חרטה ברטה בבית התימני האורגינלי
מיד כשמגיעים לבית התימני האורגינלי מבינים שמדובר במסעדה, איך נאמר, לא שגרתית: הדבר הראשון שרואים הוא הטאבון הלוהט שלא מפסיק להפיק פיתות סאלוף פריכות וחמות. מיד אחר כך שמים לב לקירות המכוסים שלטים עם בדיחות ולנתן כהן, הבעלים התזזיתי, שהוא ההתגלמות האנושית של כל הבדיחות האלה. אפשר לאכול כאן ג'חנון, מלוואח ואם יש לכם מזל גם מאפה סבאיה נהדר ופריך, אבל הכי כדאי להתרכז בתבשילים ובעיקר במנת החרטה ברטה, שהיא מנת טעימות: מקבלים לשולחן כמה סלטים פשוטים, כולל סחוג נהדר ורסק עגבניות פיקנטי מעולה, צלחת עם אורז לבן ותבשיל במיה וצלחת בשר שכוללת חתיכה גדולה של צלי בקר רך ועסיסי, קציצת בשר מתובלת ועמוסת כוסברה וכרע עוף צלויה במלא בצל מטוגן, אפונה ושעועית. קשה לתאר עד כמה הכרע הזו טעימה, אבל נראה אתכם עומדים בפיתוי של לנגב את כל הרוטב שלה עם הסאלוף הפריך.
[גיל גוטקין – עורך המסעדות]
הבית התימני האורגינלי – כל הפרטים
המנגו המחתרתי
הם קיימים כבר הרבה זמן, אבל אנחנו גילנו אותם רק השבוע, רשת קבוצות ווטסאפ אזוריות עם השם המעולה mango lovers דרכן אפשר להזמין מנגו טריים ישר מהעץ. הפירות לא עוברים מיליון ידיים ומתווכים, הם בשרניים יפים ומוצקים ויש להם גם ניחוח מחתרתי. בקיצור, כיף גדול. לכל עיר או אזור בארץ יש קבוצה ייעודית בה מתעדכנים במחיר החודשי ובכתובת האיסוף. אפשר גם פשוט להתעדכן בהכל ולהזמין בטופס ההזמנה שבלינק. היתרונות – אינספור, החסרונות: ההזמנות הן רק לכמות של 5 קילו (אנחנו הזמנו יחד עם שתי משפחות נוספות), והמנגו לא מגיעים אליכם אלא לנקודת איסוף (נוחה ומרכזית). מחיר: 75 שקלים ל-5 קילו.
[יונית נפתלי קו-אל, עורכת משנה]
לינק להזמנה
מהחקלאי אל הוואצאפ ארגז מנגו. צילום: shutterstock
בוראטה, ריבת פלפלים ועגבניות, פיסטוק ושמן זית בקפה נורדוי
בשנים האחרונות בוראטה הפכה מטרנד לוהט לקלישאה שחוקה, שקצת נמאס לראות בכל תפריט שני, עם אותו מצע של עגבניות או ירוקים.
בקפה נורדוי שידכו אותה דווקא לריבת עגבניות ופלפלים והפכו אותה לספק-מנת-פתיחה-ספק-קינוח: טעמי השמנת הרעננים מעדנים את המתיקות של הריבה, תוספת פלפל שחור וזילוף נדיב של שמן זית מוסיפים קיק נעים של מרירות והכל ביחד מתערבב בתחתית הצלחת לרוטב קר, מתוק ומתובל שמזמין ניגוב בפיסת בריוש (מצוין גם הוא) וסוחט אנחה קטנה של עונג.
[לי גיל, עורכת משנה]
קלו גומא ברולה בקיטו קאטו
קרם ברולה כבר מזמן הפך לקלישאה של קינוחים במסעדות, אבל זה של קיטו קאטו החדשה מצליח בכל זאת לחדש, בזכות השימוש בשומשום שחור. הוא לא מתוק מדי, השומשום תורם לו טעם שמזכיר קצת טחינה אבל עם טוויסט אסייתי והכל מקבל חמיצות כיפית של פירות יער טריים. זה קינוח קליל ולא גדול מדי – בדיוק השלושה-ארבעה ביסים המתוקים שצריך כדי לסגור ארוחה אסייתית.
[טל גולדמן, מפיקה]
